#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח דברכה שניה?	"שמואל סבר אהבה רבה והרבנן אמרי אהבת עולם (ברכות י&quot;א ע&quot;ב), הרי&quot;ף והרמב&quot;ם פסקו לומר אהבת עולם, אבל תוס&#x27; הכריעו כהגאונים לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם [דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך (פרישה, פמ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)], ובדיעבד אינו מעכב (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [והשע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא ע&quot;פ האריז&quot;ל דבשבת אומרים אהבה רבה, והשלמי ציבור הביא דביוה&quot;כ אומרים אהבה רבה [דאהבה רבה הוי מדריגה גבוהה מאהבת עולם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)]]"	סימן ס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הברכה פותחת בברוך?	לא, דהוי ברכה הסמוכה לחברתה	סימן ס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדקדוקים בהברכה?	"רק ד&#x27; פעמים לשון לימוד {ואנחנו נוהגין לומר כן תחנינו ותלמדינו}, הגדול והנורא [ולא הגיבור] (עטרת זקנים, ע&quot;ש), וכשיאמר והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ יניח כנפות של הטלית שעל כתפיו ליפול למטה [ואין נוהגין כן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;), ומבואר בפע&quot;ח דתלוי אם משורש מקין או הבל, ע&quot;ש] (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), ויכוון על בניו בשעה שאומר רחם עלינו ותן בלבינו (של&quot;ה, דרשו מ&quot;ב)."	סימן ס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ברכות ק&quot;ש מעכבין?	הרשב&quot;א סבר דברכות ק&quot;ש אינן מעכבין מצות ק&quot;ש, וגם אינן מעכבין אהדדי אבל רב האי גאון סבר דבציבור ברכת ק&quot;ש מעכבין מצות ק&quot;ש כתקנה, וגם מעכבין אהדדי, ומודה דאין סדר הברכות מעכבין (ב&quot;י)	סימן ס סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קרא ק&quot;ש בלא ברכותיה?	"קיי&quot;ל כהרשב&quot;א דאפי&#x27; בציבור יוצא ק&quot;ש כתקנה, וחוזר ואומר ברכות ק&quot;ש בלא ק&quot;ש אלא דהוסיף המחבר דטוב יותר לחזור ולקרות ק&quot;ש, וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, וממילא אפי&#x27; אם קרא ק&quot;ש בתוך ג&#x27; שעות ועכשיו הוא קורא הברכות אחר ג&#x27; שעות אפ&quot;ה טוב לקרות ק&quot;ש עוד הפעם (ביה&quot;ל ד&quot;ה שאם) [והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) ביאר המחבר דהוי כדי לצאת דעת רב האי גאון (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;), ומתמיה עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה ונ&quot;ל) הרי מודה רב האי גאון דסדר ברכות אינן מעכבין, ועוד המחבר משמע דאפי&#x27; ביחיד טוב לחזור ולקרות ק&quot;ש {ועוד מעורר הר&quot;י באק אפי&#x27; בציבור מודה דיוצא אלא דאינו כתקנה, ולכאורה מכאן משמע דיכול לתקן מצוה דכבר עשה אלא שלא היה כתקנה}]"	סימן ס סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סדר ברכות מעכבין?	"לא מיבעיא לפי מאי דקיי&quot;ל כהרשב&quot;א דאינן מעכבין ק&quot;ש ה&quot;ה דאינן מעכבין אהדדי, אלא אפי&#x27; לרב האי גאון דוקא בציבור מעכבין ק&quot;ש ואהדדי ולא ביחיד (ביה&quot;ל ד&quot;ה שאם), וממילא יכול לברכם שלא כסדרן, ואפי&#x27; אמת ויציב יכול לברך קודם ק&quot;ש ויוצר אור אחר תפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן ס סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר להתחיל בברכת אהבה רבה, הרי אינה פותחת בברוך?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם הכס&quot;מ דכיון דנתקנה סמוכה לחבירתה אף כשקורא אותה בפנ&quot;ע אין בה שם ומלכות {וכן אשכחן בתפילת הדרך דנתקנה ע&quot;פ ברכת שומע תפילה כדמבואר לקמן בסי&#x27; ק&quot;י לפי הט&quot;ז}, ועוד תי&#x27; הרשב&quot;א דהוי ברכה קצרה, וצ&quot;ע [דאינה ברכה קצרה (מחה&quot;ש), ואפי&#x27; ברכה קצרה בעי שם ומלכות (רע&quot;א)]"	סימן ס סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק קרא ברכה אחת?	"קיי&quot;ל כהרשב&quot;א דאפי&#x27; בציבור יוצא אותה ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [ולכן אם אין לו פנאי לומר כל ברכות ק&quot;ש קודם זמן תפילה יאמר רק אחת (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב דרשו)], אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) כתב דאפי&#x27; ביחיד הברכות מעכבין אהדדי."	סימן ס סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מרומזים השש זכירות באהבה רבה וק&quot;ש? 	"1) ובנו בחרת - יזכור מתן תורה [אינו בכלל השש]&lt;br&gt;2) וקרבתנו - מעמד הר סיני&lt;br&gt;3) לשמך הגדול - עמלק&lt;br&gt;4) להודות לך - מעשה מרים [דהפה נברא להודות ולא ללשון הרע]&lt;br&gt;5) באהבה - מעשה עגל [דבאותו פעם לא היו אוהבין השם]&lt;br&gt;6) וזכרתם את כל המצות - שבת [דשקולה כנגד כל המצות, ויש ענין לזכור שבת בכל יום כדאמרינן היום יום ראשון בשבת (פע&quot;ח שער השבת פ&quot;א, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)]&lt;br&gt;7) אני ה&#x27; אלוקיכם - יציאת מצרים&lt;br&gt;(מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן ס סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא תקנו קריאת התורה אלא לפרשת עמלק?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דלמתן תורה יש חג העצרת, ויש שבת בכל שבוע, ולא רצו לתקן מעשה מרים ומעשה עגל שהיא גנותו של ישראל {ומשמע דס&quot;ל דפרשת עמלק הוא תקנה דרבנן}"	סימן ס סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין השש זכירות?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27; וה&#x27;) דיש חיוב להזכיר יציאת מצרים בכל יום, שבת בכל שבוע בקידוש, ועמלק פעם אחת בשנה, והשאר ליכא חיוב כלל. וביאר דביציאת מצרים כתיב כל ימי חייך ומרבינן כל אפי&#x27; בלילות, ובעמלק כתיב שתכלית הזכירה הוא למחות את זכר עמלק וזהו לעתיד לבא ולכן די להזכירה פעם בשנה סמוך לחדש ניסן כשמצפין להגאולה, וזכירת שבת כתיב לקדשו ואין קידוש אלא בשבת, אבל במתן תורה לא כתב זכירה אלא שמירה דהיא בלב [דדוקא זכירה הוי בפה (מגילה י&quot;ח ע&quot;א)], וזכירה דעגל מפורש בפסוקים דנאמרה רק לדור המדבר, וזכירת מרים קאי על נגע צרעת לעשות כדין ואינו בזמן הזה ואינו בחו&quot;ל {וצ&quot;ע מגמ&#x27; ברכות ה&#x27; ע&quot;ב} [אכן, השמירת הלשון (שער התבונה פי&quot;ב בהג&quot;ה) מדייק מספרי דצריך לזכור בפה, ומסיים וצ&quot;ע]."	סימן ס סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם מצא עצמו שאמר &quot;הגדול&quot; ומסופק אם הוא בתוך ברכת יוצר אור או באהבה רבה?	"כתב הבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) דהפרי הארץ סבר דיחזור ליוצר אור אבל הגינת ורדים סבר דאמרינן ספק ברכות להקל, ומהיות טוב יחזור לתחילת ברכת אהבה רבה {ופשוט דאין זה ראיה למי שנסתפק באמצע ש&quot;ע דהכא עדיף טפי דברכת ק&quot;ש אינן מעכבין אהדדי}, ורע&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ד סעי&#x27; ג&#x27;) פסק כהגינת ורדים."	סימן ס סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצות צריכות כוונה?	"תוס&#x27; סברי דא&quot;צ כוונה, והבה&quot;ג והרא&quot;ש סברי דבעי כוונה, והמחבר פסק דבעי כוונה [ולכו&quot;ע לכתחילה בעי כוונה כדי שלא יהיה כמצות אנשים מלומדה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)]"	סימן ס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה כוונה קמיירי?	"בכוונה לקיים מצות ה&#x27;, אבל לגבי כוונה דפירוש המילות לכו&quot;ע אינו מעכב אלא פסוק ראשון דק&quot;ש וברכה ראשונה דש&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן ס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא כוון?	"אינו יוצא מדאורייתא, וממילא אפי&#x27; בספק צריך לחזור ולעשות המצוה [אבל אין לברך עוד הפעם אפי&#x27; אם ודאי לא כוון אע&quot;פ דקיי&quot;ל דמצות צריכות כוונה אפ&quot;ה לגבי הברכה חיישינן להשיטה דל&quot;צ כוונה (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27; וס&quot;ק י&#x27;, ביה&quot;ל וכן), ולאפוקי מדעת הפמ&quot;ג דס&quot;ל דהוא ספק השקול]"	סימן ס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי יוצא בלא כוונה אפי&#x27; למ&quot;ד דבעלמא בעי כוונה?"	"1) לפי הרדב&quot;ז במצות דרבנן (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), אבל המחבר והגר&quot;א משמע דלית להו האי חילוק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן)&lt;br&gt;2) לפי הרמב&quot;ם (והש&quot;ע) במידי דאכילה [והב&quot;ח מחמיר גם בזה (ביה&quot;ל ד&quot;ה וי&quot;א)], ואם מכוין בהדיא שלא לצאת מסתפק במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תע&quot;ה ס&quot;ק ל&quot;ו) אם יוצא במידי דאכילה&lt;br&gt;3) לפי החיי&quot;א אם מוכח לפי הענין שעשייתו הוא כדי לצאת {ומה שהביא הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכן) ראיה מהירושלמי בר&quot;ה במי שעומד חזקה כיון, יש לדחות ע&quot;פ המג&quot;א לקמן בסי&#x27; תקפ&quot;ט דהירושלמי איירי במי שמסופק מה היה כוונתו}, ואם מברך על המצוה הוי מוכח דכוונתו לשם מצוה (ריטב&quot;א פסחים ז&#x27; ע&quot;ב, וכן מבואר מביה&quot;ל ד&quot;ה וכן), אבל בשומע כעונה על הברכה אינו מוכח (שבט הלוי ח&quot;ו סי&#x27; קס&quot;ט).&lt;br&gt;4) לפי השערי דעה (ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ז, ח&quot;ב סי&#x27; י&quot;ז) במצות שבין אדם לחבירו&lt;br&gt;5) אם העיקר הוא התוצאה, כגון פרו ורבו ויבום ובערת הרע מקרבך ופדיון שבוים ופריעת בעל חוב (קובץ שיעורים ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ג אות ו&#x27;), מעקה וטבילה וכיבוד אב ואם (מועדים וזמנים ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;ו), ישוב א&quot;י (משנת יוסף ח&quot;ד סי&#x27; נ&quot;ז), מילה (מלא הרועים ערך מצות צריכות כוונה אות ט&#x27;)&lt;br&gt; 6) בהכשר מצוה כגון טבילה (רמב&quot;ן ור&quot;ן בחולין ל&quot;א ע&quot;ב, רדב&#x27;&#x27;ז ח&#x27;&#x27;א סי&#x27; ל&#x27;&#x27;ד)&lt;br&gt;7) מצוה שהיא קבועה לעולם כגון ת&quot;ת ציצית ותפילין ובע&quot;כ מצוה היא, משא&quot;כ בשופר ואכילת מצה אמרינן דבעי כוונה (דבר אברהם ח&quot;א סי&#x27; ט&quot;ז אות כ&quot;ט) [והא דמשמע מעירובין (צ&quot;ה ע&quot;ב) דאמרינן מצות צריכות כוונה במצות תפילין היינו דוקא כשמניח ב&#x27; זוגות (דבר אברהם ח&quot;ב סי&#x27; ו&#x27; אות א&#x27;)] {אכן, הר&quot;י באק ביאר כוונת הביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) וז&quot;ל ועיין בב&quot;ח ובפמ&quot;ג וכו&#x27; דמצות ציצית וסוכה הכוונה בההם לעיכובא כמו בשאר המצות עכ&quot;ל דרצה לאפוקי סברת הדבר אברהם}"	סימן ס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי אינו יוצא אפי&#x27; למ&quot;ד דבעלמא לא בעי כוונה?"	"1) לפי רבינו יונה דבר שאין בו אלא אמירה (ביה&quot;ל ד&quot;ה י&quot;א), דעשייתו הוי ככוונת המצות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;) [וצ&quot;ב ממי שקורא ק&quot;ש, ותי&#x27; היום תרועה (ר&quot;ה כ&quot;ח ע&quot;ב) דהמקשן לא ס&quot;ל כחילוק זה דרבינו יונה]&lt;br&gt;2) במתעסק בעלמא כגון שנופח בשופר ועלה תקיעה בידו (ביה&quot;ל שם)&lt;br&gt;3) מי שסבר דהוא פטור מהמצוה כגון שסבר דהיום ערב סוכות (ביה&quot;ל שם)&lt;br&gt;4) במתכוין שלא לצאת (ביה&quot;ל שם) [ודלא כהלבוש ורבינו ירוחם (עי&#x27; ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; תע&quot;ה סעי&#x27; ד&#x27; ד&quot;ה אבל, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן ס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שלובש טלית בלא כוונה לשם מצוה?	"לפי הב&quot;ח והפמ&quot;ג דהכוונה לעיכובא ממילא עובר על מצות עשה דציצית, וכשעולה לתורה יש לימוד זכות דאינו אלא לכבוד בעלמא [ועי&#x27; בביה&quot;ל לעיל סי&#x27; י&quot;ד סעי&#x27; ג&#x27;] (ביה&quot;ל ד&quot;ה וי&quot;א)"	סימן ס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברהמ&quot;ז עם הקטנים לחנכם כשהוא נמי צריך לברך ברהמ&quot;ז, 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) יכוין גם לצאת בה {ולפי&quot;ז יש עצה למי שיש לו ספק ברכה שיזדמן לו קטן לחנכו בהברכה ויתנה דגם רוצה לצאת אם צריך הברכה (הר&quot;י באק)} א&quot;נ יכוין בפירוש שלא לצאת בה ואח&quot;כ יברך מעצמו 2) יתכן דאם לא אכל כדי שביעה יכול לסמוך על הרדב&quot;ז דיצא [ותמוה מה שכתב הט&quot;ז בסי&#x27; תפ&quot;ט דהוי כאילו כוון בפירוש שלא לצאת] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה לצאת) {והקשה הר&quot;י באק למה לא כתב פשוט דא&quot;צ לחזור ולברך משום חשש ברכה לבטלה, ותי&#x27; חדא מתרוייהו נקט א&quot;נ יש לצרף דעת הרבינו יונה דדבר שאין בו אלא אמירה לכו&quot;ע בעי כוונה}"	סימן ס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא כיון לצאת מצות ק&quot;ש בביהכ&quot;נ?	אם דרכה לקרות ק&quot;ש קודם זמנה ואירע שקרא אותה בזמנה אינו מוכח דהוא קורא לשם מצוה ואינו יכול לסמוך על החיי&quot;א (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן)	סימן ס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא כוון לבו בק&quot;ש אחר פסוק הראשון?	"כתב המחבר דיצא כל זמן שקורא כהלכתו, והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) פירש המחבר בב&#x27; אופנים, א&#x27; מיירי כשאינו מכוין פירוש המילות אבל פשוט דצריך לכוון לצאת ידי חובתו, ב&#x27; אפי&#x27; אם רק כוון לצאת ידי חובתו בפסוק ראשון יצא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דשיטה זו ס&quot;ל דמדאורייתא יוצא בפסוק ראשון וא&quot;כ השאר הוא מצוה דרבנן ולפי הרדב&quot;ז א&quot;צ לכוון לשם מצוה] {ואין זה שכיח כ&quot;כ דפשוט דא&quot;צ לכוון אלא מתחילת המצוה (וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;)) וא&quot;כ למה לא יכוון לצאת בכל הק&quot;ש}"	סימן ס סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכוונים לשם מצוה?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דמשמע מרש&quot;י בברכות (י&quot;ג ע&quot;א) דסגי לחשוב סתם לשם מצוה ולא צריך לפרט איזה מצוה, וא&quot;צ אמירה אלא מחשבה בעלמא [דדוקא בקדשים צריך אמירה דיש בה כמה מיני קרבנות]"	סימן ס סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן סתמן לשמה כדאמרינן בקדשים?	"תי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דהתם הבהמה כבר הוקדשה לפיכך גם בסתמא עומדת בקדושתה משא&quot;כ בשאר דברים צריכים עתה להתקדש בקדושת המצוה."	סימן ס סעיף ה		
